בין עוכר שלווה לאימה – מחשבות על פחד בשתי יצירות

שתי יצירות שנעות על המתח בין המאיים לעוכר השלווה בשני מדיומים שונים - הסרט "המבט" של ניקולס רוג והספר "אחוזה" של סרחיו ביסיו - מהוות הזדמנות לדיון על תפקידה של האימה באמנות ובחיינו. ויש גם הצעה לפרויקט חדש עבור כותבים וקוראים שלא מפחדים מהז'אנר

ahuza

לא מזמן שיתפתי אישה שאני מעריכה מאד בכוונתי להוציא קובץ של סיפורי אימה ומסתורין בו ישתתפו מגוון כותבים. שאלתה מדוע דווקא אימה, לוותה בטון מופתע ובסלידה קלה. חשבתי על כך ועניתי לה קצרות: "יצירת אימה טובה זה כמו טיפול בהלם ואין מספיק כאלה". המשיכה שלי מאז ומעולם ליצירות אימה אשר תמיד נופלות גם תחת הכותרת "עוכרות שלווה", הייתה ועודנה דרך להתמודד … Read More

ביקורת ספר: "דייגו היקר" (אלנה פונייטובסקה, 1978; תרגום: מיכל שליו, 2016)

התרגום החדש לעברית של רומן המכתבים הפיקטיבי בין הנאהבים האמיתיים אנג'לינה בלוף והצייר דייגו ריברה, הוא דיוקן של ערגה בלתי פוסקת - לאהוב שעזב, אך גם להרבה יותר מזה. והתוספת של יצירה נוספת המדמיינת שליחת מכתבים של פרידה קאלו לאותו ריברה, נותנת פרספקטיבה נוספת לאותה ערגה, דרך סוג אחר, בוער יותר, שלה

דייגו

השנה היא 1921, פריז בשיא החורף. הציירת אנג'לינה בלוף נזנחת ע"י בן זוגה הצייר דייגו ריברה אשר שב למולדתו במקסיקו. עליה לשרוד עוני וחולי, וגרוע מזה, להתמודד עם כיסופים וחוסר ידיעה אודות בעלה שאינו משיב על מכתביה, ועם זיכרונות קשים מבנה המת. ולמרות הנסיבות, מכתביה אל דייגו חפים מכעס ומרירות. אולי בגלל זה ניתן לחשוב שהם מקבלים בצד של הנמען משקל … Read More

ביקורת ספר: "טרינידד" (תמי זר, 2013)

"טרינידד" הוא כמו פאזל ענק ומרהיב שחלקיו מפוזרים בכל עבר, ספר שכתוב טוב אבל מכניס דרמה והיסטריה היכן שהיו אמורים להיות התבוננות ושקט

trinidad

מה גורם לגבר ללכת לאיבוד דרך מכולת ישראלית ממוצעת? דרז'ן היה שחקן מבטיח באירופה, חי את חיי הנדודים עם להקת תיאטרון צבעונית ויום אחד מצא את עצמו מאחורי דלפק אפור, דוחף קוביית חלבה לפיו כדי להמתיק את רוע הגזירה. בוקר אחד הוא נועל את המכולת שלו ובמקום לחזור הביתה לאלונה היפה (אישתו שתחייה), הוא מחליט להגשים פנטזיה ולנסוע לאי טרינידד. … Read More