תקווה ואמת – סיפור קצר מאת לוקאס נייט

סיפור קצר על ריב הסופרים העתיק והגדול ביותר היסטוריה

oldgirl

כשמחפשים את המילה "תקווה" בגוגל, רואים תמונות שבכולן מופיעה אותה אישה. היא צעירה לרוב, לבושה בשמלה רחבה מוחקת מיניות, בעלת שיער בהיר וזוג עיניים חולמניות המביט לעבר אובייקט לא קיים ברקיע. אבל האמת היא שתקווה לא באמת נראית ככה. תקווה היא אישה זקנה מאוד. על גופה היא עוטה סוודר פשוט ונוח, ואת שערה היא צובעת בשחור. זה לא מבושה, היא … Read More

דינה והמכות – סיפור קצר מאת עופר ליברגל

הדרך לירושלים תמיד מחזירה לעבר. היא עודנה זוכרת כיצד התגברו לפתע פעימות לבה באוטובוס אותו לקחה הביתה במהלך החופשה הראשונה מן הטירונות, איך שמח גופה לנוכח החזרה לסביבת הבית. אבל כעת, הדרך משלבת בין המוכר לזר – עבודות בכביש שינו לגמרי את פני הדרך בשער הגיא, הכביש נראה כמו הכלאה מוזרה בין כביש אירופאי מודרני לדרך בה נסעה הכי הרבה פעמים בימי חייה, כנראה העבירה בה יותר שעות משאי פעם תבלה בקווי האנדרגראונד הלונדוני. היה נדמה כי גם השריפה הגדולה לא שינתה את פני ההרים בדרסטיות כזו. הכביש נראה כמו פרויקט של אמן צעיר ומלא ביטחון, אשר משוכנע כי תזהה את גאונותו בעוד היא מנסה למצוא את מילות השיפוט הכי פחות פוגעניות על מנת להסביר לו. אז פרצו הדמעות.

chagall

המכה הראשונה נפלה על דינה דרך הפייסבוק. היא נפלה כרעם ביום בהיר, אף כי ברחוב ירד גשם. אירוע חיים – גד מאורס. הוא וזוגתו נראים מאושרים בתמונה. הרבה מאוד לייקים, כמה לבבות. דינה הוסיפה גם לייק משלה לתמונה, כי לא מנומס לשים סימן להלם, כעס או עצב במקרים מסוג זה. סימן קטן של מעקב, שריד גלוי של חיבה. חלפו כבר … Read More

סיכום השנה בשירה הישראלית 2016

אילן ברקוביץ' בוחר חמישה ספרי שירה שיצאו בשנה האחרונה בישראל וייתכן שהחמצתם. התכתבות עם מקורות יהודיים ויוצרים אחרים, כתיבה ביוגרפית קשה או לעתים אינטימית, יצריות אירוטית והרהורים על תכלית מעשה השירה עצמו, הם חלק מהתמות שניתן למצוא בהם

%d7%a7%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c

עוד מעט קט ונגמרת שנת 2016 ומצב השיח על שירה במחוזותינו בכי רע. ולו רק כדי לשפר במעט את המצב החלטתי לשנס מותניים ולערוך רשימה קצרה של ספרי שירה נבחרים שראו אור במהלך השנה החולפת, ספרים משמעותיים שביכולתם לסמן כיוון ודרך לקראת הבאות. ממש לקראת סוף השנה ראו אור שני ספרי שירה שאני חושב שיהיו משמעותיים גם בואך שנת 2017. … Read More

ביקורת ספר: "בקצה האדמה שמים" (ראובן שבת, 2016)

אירוטיקה, גיאוגרפיה, מלחמה ואמנות הם חלק מהנושאים שעומדים במרכז ספר שיריו החדש של ראובן שבת, עורך האתר "בכיוון הרוח" לספרות ותרבות. גם הנושא העדתי הבלתי נמנע עולה בספר, אבל המשורר מעדיף לחמול על המיעוט האשכנזי של שכונת ילדותו מאשר לכתוב על קיפוח

reuven-shabat

ראובן שבת הוא משורר, סופר, עיתונאי והבעלים של האתר בכיוון הרוח לספרות ותרבות בו הוא מפרסם שירים, סיפורים ורשימות ספרותיות של קשת רחבה ביותר של יוצרים. ביולי 2016 יצא בהוצאת ארגמן מיטב ספר שיריו בקצה האדמה שמים ואני שמחה וסקרנית לקרוא את יצירתו של מי שמפרסם ומקדם מחברים רבים כל כך. הספר נפתח ברצף של שירי קרבה גופנית הנעים בין … Read More

ביקורת ספר: "למה אני לא מתאבד" (מעין אבן, 2016)

ספר הביכורים של הכותב הצעיר מעין אבן הוא אסופה של 50 הבהובים, כפי שהוא מכנה אותם, שלהם מצורפים 50 איורים מאת 50 מאיירים, שמרכיבים יצירה גדושה ומעניינת, שבמהלך קריאתה מתבהר שהשאלה שבשמו של הספר היא למעשה תשובה

whyI

את מעין אבן – חייל על סף שחרור, מוזיקאי, כותב, קורא שירים מעמיק וביקורתי – פגשתי לראשונה באוקטובר 2015, ברביעיית פלורנטין, כעוד אחד בקהל הרב בהשקת ספר שירים מסוים. בשבעת החודשים שעברו מאז, מעין התקדם בצעדי ענק אל חזית העשייה הספרותית: הוא הפיק והנחה מספר אירועים של כתב העת "הו!" והגיע לרביעיית פלורנטין כיוצר ייחודי ואשף הפקה לארבעת ימי השקת … Read More

בין עוכר שלווה לאימה – מחשבות על פחד בשתי יצירות

שתי יצירות שנעות על המתח בין המאיים לעוכר השלווה בשני מדיומים שונים - הסרט "המבט" של ניקולס רוג והספר "אחוזה" של סרחיו ביסיו - מהוות הזדמנות לדיון על תפקידה של האימה באמנות ובחיינו. ויש גם הצעה לפרויקט חדש עבור כותבים וקוראים שלא מפחדים מהז'אנר

ahuza

לא מזמן שיתפתי אישה שאני מעריכה מאד בכוונתי להוציא קובץ של סיפורי אימה ומסתורין בו ישתתפו מגוון כותבים. שאלתה מדוע דווקא אימה, לוותה בטון מופתע ובסלידה קלה. חשבתי על כך ועניתי לה קצרות: "יצירת אימה טובה זה כמו טיפול בהלם ואין מספיק כאלה". המשיכה שלי מאז ומעולם ליצירות אימה אשר תמיד נופלות גם תחת הכותרת "עוכרות שלווה", הייתה ועודנה דרך להתמודד … Read More

ביקורת ספר: "דייגו היקר" (אלנה פונייטובסקה, 1978; תרגום: מיכל שליו, 2016)

התרגום החדש לעברית של רומן המכתבים הפיקטיבי בין הנאהבים האמיתיים אנג'לינה בלוף והצייר דייגו ריברה, הוא דיוקן של ערגה בלתי פוסקת - לאהוב שעזב, אך גם להרבה יותר מזה. והתוספת של יצירה נוספת המדמיינת שליחת מכתבים של פרידה קאלו לאותו ריברה, נותנת פרספקטיבה נוספת לאותה ערגה, דרך סוג אחר, בוער יותר, שלה

דייגו

השנה היא 1921, פריז בשיא החורף. הציירת אנג'לינה בלוף נזנחת ע"י בן זוגה הצייר דייגו ריברה אשר שב למולדתו במקסיקו. עליה לשרוד עוני וחולי, וגרוע מזה, להתמודד עם כיסופים וחוסר ידיעה אודות בעלה שאינו משיב על מכתביה, ועם זיכרונות קשים מבנה המת. ולמרות הנסיבות, מכתביה אל דייגו חפים מכעס ומרירות. אולי בגלל זה ניתן לחשוב שהם מקבלים בצד של הנמען משקל … Read More

ביקורת ספר: "מחדש" (נוית בראל, 2015)

ספר שיריה החדש של נוית בראל נושא בתוכו כמה ניסים קטנים, בתוך המרחב של החדר ובין עונות השנה, שנוכחים בו באותה המידה, ומאזנים בין החוץ לפנים בספר שמזמין להרגיש ולחשוב בו

עטיפה_-_מחדש(2)

ספר שירים חדש לנוית בראל – משוררת, עורכת ספרות, מתרגמת, חוקרת ספרות, מבקרת. אני קוראת בעניין, נכנסת לאווירה, מרגישה באחדות מסוימת של השירים, מוכנה לנס. והנה הוא בא: בעמוד 13 של הספר: ההתחלה חידתית ומפתה להמשיך בקריאה. הזוג אינו מתחבא: זוגיותו פומבית, גלויה, מוחלטת, מוארת ללא צלו של הצל. הנשיקה – רק נשיקה מכל גילויי הקרבה האפשריים ואפילו זו החד … Read More

ביקורת ספר: "דממת חול נשפך" (תמה חזק, 2016)

"דממת חול נשפך" (תמה חזק, הוצאת עתון 77, 2016) הוא ספר שירה בעל שפת דימויים ייחודית, שנעה בין התנ"כי ליומיומי, בין נפשו של הילד לבית המשוגעים, ושקריאה קשובה בו מגלה רבדים רבים של משמעות ויופי

כריכת דממת חול נשפך

ספר שירים, כמו כל יצירת אמנות, מציע הנאה רב-חושית, אך כדי לחוות אותה צריך להתאמץ, כמאמר "יגעת ומצאת – תאמין". יש להבין את מלות השפה ואת שפת המראות של השירים. לכן יש חשיבות לשיר הראשון: *   (ע' 7) כֹּה אָפֵל הַיּוֹם וּמִבַּעַד לְאַפְלוּלִיתוֹ וּלְרֶשֶׁת שְׁחֹרָה, בּוֹקֵעַ אוֹר כִּשְׁעָטָה: סוּסִים וּשְׁוָרִים שֶׁל פָּז. הָרוּחַ טָסָה בֵּין הָעֳפָאִים.   כֹּה יְגֵעִים … Read More

ביקורת ספר: "טרינידד" (תמי זר, 2013)

"טרינידד" הוא כמו פאזל ענק ומרהיב שחלקיו מפוזרים בכל עבר, ספר שכתוב טוב אבל מכניס דרמה והיסטריה היכן שהיו אמורים להיות התבוננות ושקט

trinidad

מה גורם לגבר ללכת לאיבוד דרך מכולת ישראלית ממוצעת? דרז'ן היה שחקן מבטיח באירופה, חי את חיי הנדודים עם להקת תיאטרון צבעונית ויום אחד מצא את עצמו מאחורי דלפק אפור, דוחף קוביית חלבה לפיו כדי להמתיק את רוע הגזירה. בוקר אחד הוא נועל את המכולת שלו ובמקום לחזור הביתה לאלונה היפה (אישתו שתחייה), הוא מחליט להגשים פנטזיה ולנסוע לאי טרינידד. … Read More