-
17/01/2017מיכל טורנובסקיביוני האחרון כתבתי כאן על צילומיו הפואטיים של הצלם–משורר יהושע יוסף ועל איך צילומיו מראים לנו את הצדדים הנסתרים של המציאות הגלויה. והנה בסוף חודש דצמבר האחרון, נפתחה תערוכת הצילום "עדות מקומית", תערוכה שנתית לצילומי עיתונות, שם מוצג צילום של יהושע של הילד אחמד דוואבשה, שאיבד את כל משפחתו באותו פיגוע אכזרי בדומא בשנת 2015. הצילום זכה במקום הראשון בקטגוריית חדשות/בודדות וגם לסיקור רחב בעיתונות ובטלוויזיה. יהושע יוסף עבור ישראל היום, בית חולים ספרא לילדים, תל השומר, 2 בדצמבר 2015 אפשר להבין מדוע נבחר הצילום הזה כמנצח, של הילד הקטן הלובש חליפת... -
17/06/2016איתי עמוסמה: פתיחת הארץ המובתחת, תערוכת יחיד של זאב אנגלמאיר היכן: בית העיר וכיכר ביאליק, תל אביב מתי: יום חמישי, 16 ליוני 2016, 20:30 כשהגעתי לכיכר ביאליק הייתי בטוח שאני במקום הלא נכון. אמנם תיאור האירוע הבטיח "הלמות תופים, תרועת חצוצרות, רקדניות מחוללות, גפילטע מוקפצים, קונפטי וזיקוקין", אבל זו הרי הדרך שבה אנגלמאיר מתנסח. לא יכול להיות שכל כיכר ביאליק הומה מאנשים רק בשביל אנגלמאיר? ואז תרועת החצוצרות אכן נשמעה, ומארש דונדורמה (שהזכירו שוב שהם מוצלחים למדי) נכנסו עם תזמורת כלי הנשיפה והתופים המהלכת והרועשת שלהם והקיפו את הכיכר כשברמקולים נשמעו קריאות לשושקה אנגלמאיר להגיע....
-
07/06/2016מיכל טורנובסקיהצילומים, השירים והסיפור שבכתבה הם מאת יהושע יוסף וַאֲנִי הַשַּׁחַף וְאֶהְיֶה בַּעַל מָ- עוֹף וְלֹא אַאֲמִין רַק לְמַרְאֵה עֵינַיִם, וְאֶתְבּוֹנֵן גַּם בְּכֹחַ הֲבָנָתִי (מתוך שירו של יהושע יוסף השחף) צילומים שהם שירים נכתבים מבעד למצלמתו של יְהוֹשֻׁעַ יוֹסֵף (40), צלם עיתונות תיעודי, משורר, בעל עין רגישה שביכולתה לראות גם את הנסתר. צילומיו מתעדים רגעים מרוכזים של כנות והם מכילים בתוכם מקצב פנימי הנע חד-רך, מלא יופי. יש ברגעים אלה מינונים מדויקים, המתקיימים במעברים שבין אור לצל ובין ערות לקהות. מעברים אלה יכולים להיווצר רק מתוך הקשר הבלתי נפרד שבין העין הרואה דרך המצלמה ליד הלוחצת...
-
21/12/2015מיכל טורנובסקיהיה רגע כזה שמילות ספר שקראתי גרמו לנשימתי להיעתק ממקומה. היו אלה מילותיו האחרונות של מיכאל שלי. היה זה מעשה אהבים של ממש בין המילה הכתובה לבין האנשים הקוראים אותה, אומרים אותה בלב, או בקול רם. לאחרונה ביקרתי בתערוכה קבוצתית שנפתחה בחודש שעבר במוזיאון פתח תקוה לאמנות, העוסקת ברווח הזה שבין דיבור לכתיבה - ביבליולוגיה: הספר כגוף (אוצרים: דרורית גור אריה ורפאל סיגל). התערוכה דנה בביטוי של ספר בין קודש לחול, בהיעלמות הפיזית שלו בעידן הדיגיטלי. זוהי חוויה אחרת המתייחסת למימד הפיזי של המילה הכתובה, למונומנטים שמילים מותירות בגופנו,...